אנחנו מציעים לכם גם כלים שלא קל להשיג. האודו הוא אחד מהכלים המעניינים האלה. בשפת האיגבו פירוש המילה אודו הוא „כלי קיבול”. זהו כלי הקשה שמשמש במוזיקה של בני האיגבו (איבו) ברפובליקה הפדרלית של ניגריה. מדובר בכד חרס שיש לו פתח בחלקו העליון ופתח נוסף בצדו, ומנגנים בו בהכאה בידיים. בתחילה ניגנו באידיופון הזה נשות האיגבו לצורכי טקסים. נגני אודו יכולים להפיק גבהי צליל שונים בדינמיקות שונות על ידי הכאה בחלקים שונים של הכלי. גוון הצליל, שמשתנה מדי פעם מעמוק לחיוור, מסוגל להפנט את המאזינים. כלי האודו שאנחנו מוכרים בחנות שלנו הם כלים מקצועיים בעבודת יד. כדי לראות את כלי האודו בחנות שלנו, אל תהססו לבקר אותנו באיסטנבול; אפשר גם לעיין בקטלוג שלנו באתר. סביר להניח שתמצאו בחנות שלנו את האודו המתאים לכם במחיר הטוב ביותר.
מהם המאפיינים של האודו
נשות האיגבו בדרום ניגריה המציאו את תוף האודו. באופן מסורתי, הכלי הזה הוא אחד מכלי הטקס של הנשים. בדרך כלל הוא מעוצב ככלי קיבול דמוי אגרטל בעל צוואר צר, עשוי חרס. בנגינה בו, טכניקת הנגינה מגוונת מאוד. לאודו מאפיינים רבים. תוף האודו שונה ממערכת התופים המסורתית משום שהוא עשוי חרס, ולכן אין מעל הפתח עור או ממברנה. מנגנים בתוף האודו בידיים.
נגני אודו יכולים להפיק צליל בס בהכאה מהירה על הפתח הגדול. תנועות כאלה יכולות גם לשנות את גוון הצליל. בזמן הנגינה בתוף האודו, הנגן יכול להשתמש בשתי הידיים ובאצבעות. האודו הוא כלי שנגני כלי הקשה משתמשים בו רבות בהופעות ובקונצרטים שלהם.
אחד הקריטריונים החשובים ביותר בנגינה בתוף האודו הוא טכניקת ההקשה. ככל שרוצים שהאודו יישמע חזק יותר, כך צריך להכות חזק יותר. אבל גם נקישות אצבע איטיות עוזרות להפיק צלילי בס בסיסיים. מעבר לכך, כדי לנגן באודו נדרשת מיומנות ידיים גבוהה. יכולת זו חשובה כדי לנצל את האצבעות במלואן ולהפיק את הצליל הנכון.