הקאוואל הוא אחד מכלי הנשיפה הראשונים של האנושות, והוא מוכר עוד מימי התרבויות הטורקיות של מרכז אסיה. הקאוואל, המוכר בטורקיה זה מאות שנים כ"כלי הרועים" או כ"משרוקית", נוגן בשמות ובצורות שונים בחברות שאליהן התפשט עם ההגירה הגדולה.
הקאוואל הוא חליל שנושפים בו אל שפת הצינור, והוא משמש רועים באזורים כפריים. יש לו גוון צליל עמום, והוא יכול להפיק צליל דק או עמוק. הקאוואל עשוי בדרך כלל מעץ שזיף או מעץ תאשור. יש לו שבעה חורי אצבעות וחור אחד לאגודל. יש שני סוגי קאוואל, וההבדל ביניהם הוא הימצאותה של משרוקית בכלי. Dilsiz kaval (קאוואל ללא לשון) פירושו קאוואל ללא משרוקית, ואילו dilli kaval (קאוואל עם לשון) הוא קאוואל עם משרוקית. בקטלוג שלנו מגוון של כלי קאוואל בגדלים שונים ומחומרים שונים. בחנות שלנו אנו מציעים גם ערכת קאוואל מפלסטיק בת שלושה עשר חלקים. גדלים שונים של קאוואל מפיקים טונליות שונות; למשל, יש קאוואל ב-D, ב-C, ב-B וב-A. כל כלי הקאוואל בחנות שלנו עשויים בעבודת יד בידי אומנים מומחים. אל תהססו לבקר אותנו באיסטנבול או לעיין בקטלוג שלנו דרך אתר האינטרנט. אנו מאמינים שתמצאו כאן את הקאוואל המתאים לכם ביותר בתמורה הטובה ביותר.
השם קאוואל נגזר מהמילה "kav", שפירושה דבר חלול. שם זה, שניתן לכלי לפני מאות שנים, כולל בדרך כלל מושג משותף האופייני לכל כלי הנשיפה מעץ (הצורה המבנית).
טכניקות
הקאוואל ללא לשון (Dilsiz kaval) דומה לנאי מבחינת טכניקות הנשיפה, אך יש ביניהם הבדלים חשובים. כדי להפיק צליל מהקאוואל ללא לשון, השפתיים מעוצבות בצורת האות U, והקאוואל, המוחזק במקביל לסנטר, מוטה בכ-45 מעלות ימינה או שמאלה מציר הפנים כדי להפיק צליל.
אף שקל יותר להפיק צליל בקאוואל עם לשון (Dilli kaval), הנגינה בו דורשת שיטה קלה יחסית הנקראת "נחירה", שבה משתמשים בעצמות הלסת התחתונה והעליונה. מאחר שהקאוואל, שמבנהו פשוט מאוד, מעניק חופש רב לנשימה, ניתן לפתח טכניקות נשיפה רבות ושונות.
כך ניתן להפיק צליל מהקאוואל:
- השפתיים מתכווצות כמו בעת הגיית ההברה "tu".
- פיית הקאוואל מונחת בשיעור 2/3 על הצד הימני של השפתיים המכווצות; את החלק התחתון של הקאוואל יש לאחוז ביד ימין ואת החלק העליון ביד שמאל.
- נושפים לתוך פיית הקאוואל בלי להפעיל כוח או מאמץ רב מדי.
בתחילה, כדי להפיק צליל יש להשאיר את כל חורי הקאוואל פתוחים. החורים נסגרים בפרקי האצבעות. בקאוואל יוצרים ניואנסים בדרכים שונות. באנטוליה, הדרך הנפוצה ביותר היא להניע את הקאוואל מלמטה לכיוון הפה, במיוחד בצלילים ארוכים. כמו כן, ניתן ליצור ניואנסים בדרכים שונות באמצעות הגברה או החלשה של עוצמת הנשיפה, הנעה קלה של הראש ותזוזה קלה של האצבע על החור.